כנס עולמות 2016

המסע המפולא של ברוני

מאת: יאיר חאזי, תור גדנאור

1. ההתחלה

ברוני כבר שבועות תכנן את הטריק, הטריק שימרר את חייו של לזלי, שכנו.
משפחת קרוק תמיד הרגיז את ברוני הצעיר עם יכולות הקסם שלהם.
"אלפים מסריחים ומעצבנים,תמיד דוחפים את אפם לעניינים של אחרים" אמר ברוני בזמן שהוא משחיל את הפתיל לתוך צרור הפצצות הידידויות לסביבה, כי אחרי הכול ברוני היה בעד איכות הסביבה.
"עכשיו כל מה שנשאר זה לשתול את הפצצה בפאי".
ברוני גיחך כי ידע שהמאכל האהוב על לזלי הוא פאי קלמנטינות עם נגיעות של חסה.
ברוני שתל את חומר הנפץ ויצא מבעד לדלת ביתו הוא התגלש במורד מגלשת העץ שיורדת מביתו אל הקרקע, שכן ברוני גר על עץ כמו שאר תושבי "ג'ורג'יה קלוניה".
ברוני קפץ מעל הגדר של שכנו, ג'ומבו טיטבול, בדרך לביתו של לזלי.
אחרי מרחק של שלוש מטרים ברוני הגיע אל הבית, הוא הניח את הפאי על שטיח הכניסה, דפק על דלתו של לזלי והתחבא מאחורי שיח בצורת דולפין שאשתו של לזלי גזמה, ואז הוא חיכה, לאחר כמה ימים לזלי הופיעה בדלת, הוא הסתכל על הפאי שצץ ממנה פתיל אדמדם המחובר אל שעון מטקטק הצמוד לפצצה שעליה היה פתקית שאמרה: "רכושו הפרטי של ברוני באטרסקראצ', עץ מספר 425", לזלי שהיה אדם חכם הזעיק את השומרים, מטעם המלכות של ג'ורג'יה קלוניה, שתפסו את ברוני, ברוני נעצר ונעמד למשפט ובסוף קיבל עונש של 20 דקות בכלא, ברוני ישב על ספסל האבן בצינוק סופר את הדקות, ברוני קיבל תא פרטי או זה מה שהוא חשב.

 

2. אייריש קריים

"לזלי הזה חתיכת אלף מסריח אני עוד אנקום בו!" צעק ברוני בעודו מרביץ לקיר של התא שלו. לפתע קול צרוד ומוזר מאוד בה מהאזור החשוך של התא.
"מי שם הראה את עצמך פחדן!" צעק ברוני בעודו מתחבא מתחת למיטה.
ואז יצא מהחשכה אדם זקן הנראה קצת משוגע, הוא היה אדם קטן כמעט כמו גמד, היה לא זקן ארוך ומלוכלך, קרחת שכמה שערות ארוכות בודדות הזדקרו ממנה אל על, עיניו הפוזלות וחיוכו המטורף המראה את שיניו הירוקות הבולטות.
"חשבתי שזה היה אמור להיות תא פרטי?" אמר ברוני.
"כן זה היה תא פרטי עד שאתה הגעת" אמר הזקן המשוגע.
לאחר עשר דקות של החלפת מבטים ברוני שאל את הזקן מה שמו.
"אייריש קריים" אמר הזקן.
ברוני התחיל לצחוק כמו ילד שמן שזכה במונפול
"אייריש קריים! זה השם הכי מטופש וחסר מחשבה שאי פעם שמעתי!" גיחך ברוני.
"אתה יכול גם לקרוא לי סנדי אם זה נשמע לך יותר טוב" אמר אייריש קריים בעודו מלקק את אגודלו.
לפתע ברוני הסתכל על השעון שהיה תלויי על הקיר, ברוני התחיל להתחרפן ולבכות כמו גמד שלא קבל מספיק חלב בבוקר.
"מה קרה? למה אתה בוכה? מה זה הריח הזה?!" שאל אייריש קריים.
"אני כאן כבר עשרים ואחת דקות!" צעק ברוני בעודו מלקק את הרצפה.
"נו" אמר אייריש קריים.
"הגזר דין שלי היה עשרים דקות מעצר למה אני עדין כאן?" אמר ברוני.
"חה חה חה אתה בחיים לא תצא מכאן. אני הייתי אמור להיות כאן שלוש דקות!" אמר אייריש קריים.
"כבר כמה זמן אתה כאן?" שאל ברוני.
"שעה! ולא נראה לי שאני הולך לצאת מכאן בזמן הקרוב." אמר אייריש קריים.
"חייבים לצאת מכאן!" צעק ברוני.
ברגע שברוני סיים לדבר אייריש הרים את הספסל, מתחת לספסל היה מנהרה.
"אתה עשית את זה?" שאל ברוני בתדהמה.
"כן. לקח לי חצי שעה לפחות לעשות את זה, הייתי יכול לסיים את זה אבל השתעממתי." אמר אייריש קריים.
"אז בו נתחיל לחפור!" אמר ברוני בהתלהבות.
"אי אפשר" אמר אייריש קריים.
"למה?!" שאל ברוני בעצבניות.
"נשברו לי הכפיות" אמר אייריש קריים.
יש לי רעיון צעק ברוני, תוך כדי שהוא נכנס לטרקטור עם כף חפירה עצומה, מתוך הטרקטור הוא שלף עיפרון.
נחפור עם זה , רעיון מצוין אמר סנדי בהתרגשות, הוא חטף מידו של ברוני את העיפרון והחל לחפור אתו, תוך פרק זמן של 10 שניות הבור גדל לאורך של כ-2ק"צ(יחידית מידה מיוחדת הנקראת "קילוצעיפים"), שזה אומר 5 קילומטר, הם הגיעו לקיר עשוי חול, סנדי הכה בקיר עם העיפרון, העיפרון נשבר אך יצר חור דרך הקיר שחשף קרן אור.
קרן האור חדרה והאירה את פניו של ברוני, סנדי השתנק כי בזמן שהפנים של ברוני הוארו הוא היה נראה כמו אדם שהזקן המשוגע הכיר לפני שנים, הוא הזכיר לו את המלך של ג'ורג'יה קלוניה, את "פטרישס דיק באטרסקראצ' השלישי, האף העגול, השפתיים הקפוצות, העיינים הכתומות עם נגיעות סגול, רק הסנטר היה שונה הוא היה יותר בצורת עכוז מאשר של המלך.
ברוני החל לחפור את החור, עוד ועוד אור נכנס למערה, בהתחלה ברוני לא ראה טוב כי הסתנוור אך לאט לאט התרגל לאור והנוף לבש צורה הוא היה במקום שאף פעם לא ראה, הוא היה בחוף הים, לא בחוף יוג'ינס שנמצא ליד ביתו זה היה שונה לגמרי, היה שם חוף מתמשך ותקרת אבן במרחק קילוצעיף אחד מעליהם, בתקרה היה חור ענק שדרכו חדר אור ועשה איכשהוא צורה של הפרצוף של "יולנד"- אלף מפורסם בשל שירתו וניגונו בכלי מוזר בשם גיט – ארה, נראה לי בטאתי את זה נכון.
באמצע החוף עמד ספסל עם שולחן עץ מלא משקאות חינם וגם נאצ'וס, אירייש קריים וברוני ישבו על הנאצ'וס והחלו אוכלים את הספסל.
"תגיד מה אבא שלך עושה"? שאל הזקן.
"אבא שלי מת" ענה ברוני, בפה מלא שבבי עץ.
"אני יודע שזה לא עניני,  אבל אתה מוכן לספר לי איך הוא מת"? צווח סנדי
אין לי בעיה לספר, תבין אבא שלי היה ממציא דגול, אז יום אחד הוא המציא רובה עץ שיורה זיקוקים והוא החליט לקשור בחוט את הגרביים שלו אל הזיקוק, בשביל שיוכל להוריד גרביים מהר, אז הוא כיוון את הרובה ועשה ניסיונות והכל עבד כמו שצריך, יום למחרת הוא כינס מלא אנשים שיראו את ההמצאה שלו, הוא כיוון את הזיקוק לשמיים ולחץ על ההדק, הזיקוק עף אבל לא לבד עם הגרביים שהיו מחוברות לאבי, אבי נורה לשמים ונעלם ומאז אף אחד לא ראה אותו יותר, יש האומרים שהמשפט האחרון שהוא צעק הוא: "זה הי…
"היה רעיון גרוע" השלים אותו אייריש, "כן" הכרתי את אביך.
"מה" צעק ברוני בהפתעה, "איך?".
אייריש הוריד את הזקן ואת הכובע שהפך אותו לגמד, ושם הופיע אדם ממוצע עם תווי פנים כמו של אבא של ברוני, זה היה אח של המלך, דוד של ברוני.
"לא ציפיתי לזה" אמר ברוני תוך כדי שהוא שותה לגימות של מיץ בצבע ירוק זרחני.
"הסיפור שסיפרת לא ממש נכון, כי שכחת פרט אחד קטנצ'יק" זעק אייריש והוסיף "מישהו חיבל ביריה של אביך, הייתה זאת אחותך-בועז".
"מה!" צווח ברוני וירק את המשקה
"ששמעת" ענה הזקן
"איך נביס אותה?"
"בעזרת השכל שלך, והנשקים שלי, אם אני לא טועה אנו נמצאים במרחק 4 ק"צ מביתי, אז בוא נזוז!"

 

3. המסע

הבית של אייריש היה בקתה עשויה עץ אך בתוך הבקתה שרר קסם, מבחוץ היא הייתה נראית כמו מקום קטן אך מבפנים היא הייתה יותר קטנה, אייריש וברוני שכבו(לא היה מקום לשבת) במטבח\סלון\שירותים.
"אז למה באנו לפה?" שאל ברוני
"בשביל זה" צעק סנדי בדרמתיות תוך כדי שהוא מושך סכין מהמגירה, הסכין נמשכה ופתאום הופיעה ברצפה בור עם גרם מדרגות המוביל למעמקים.
"יש לי פוביה ממדרגות" אמר ברוני עם פרצוף מפוחד.
"על תדאג" אמר סנדי ובעט בברוני בהילוך איטי תוך כדי שצעק "זאת המפקדה שלי!"
ברוני נפל ונחבט במדרגות ולבסוף הוטח בקרקע.
לאחר כמה ימים סנדי הגיע ואמר "ברוך הבא למפקדה שלי", הוא הדליק את האור, האור שמילא את החדר חשף ארונות מלאים ברובים, חרבות, סכינים וליפסטיק, הם הצטיידו בנשקים, הכניסו רובים למקומות שעדיף שאני לא אדבר עליהם ברוני ראה איזה רובה צעצוע קטן והכניס אותו לכיס.
סנדי הביא מפה מהשידה המלאה במפות והניח אותה על השולחן, הוא נעץ 4 סכינים בכל פינה של המפה כדי שתהיה ישרה אך זה היה שולחן שעשוי ממים אז זה לא עבד.
"אנחנו נמצאים כרגע ליד מערות איינוס ואנו צריכים להגיע לטירה שנמצאת בעיר פג'אינה" הכריז סנדי בשמחה ואז הוסיף קצת בעצב "וזה במרחק של כ- 30 קילוצעיפים מכאן(75 קילומטרים)".
"יש לי דרך קיצור בוא נלך דרך כאן" ברוני אמר בזמן שהצביע על שלט ענק שהיה רשום בו "קיצור דרך", הם החלו ללכת וכך נכנסו לעומק של ההר שבו אין אדם או כך אם חשבו.
במרחק של 30 סנטימטרים משם נמצא כפר של "ריגטים"-גזע של יצורים בעלי אוזני ארנב, אף פחוס, 2 ידיים ו2 רגליים המשמשים אותם להליכה, חובבי מערות ומסיבות אך הדבר השנוא עליהם היה גמדים או אלפים או אנשים או הוביטים או כל יצור חי שהוא לא הם, זה היה היום חגיגת יום שני הירחים(היום שבו מופיעים 8 ירחים בשמיים) אז הייתה מסיבה גדולה מכרגיל.
ברוני וסנדי הלכו בחושך כמה שעות עד ששמעו קולות, מעין צווחות של שמחה, הם פנו בפנייה ומולם נגלה עמק מואר, מלא בבתים חצובים מאבן, אוהל ענק נפרש באמצע העמק וממנו נשמעו קולות של ניגונים ושמחה.
"וואו, מסיבה " צעק סנדי "אני אוהב מסיבות" הוא רץ במורד הגבעה שם את בגדי המסיבות שתמיד נמצאים בזקנו הקצרצר, הוא הגיעה לכניסת האוהל, ברוני משתרך אחריו חסר נשימה, בתוך האוהל היה עכשיו ריקוד של אחת הרגיטיות היפות, סנדי אמר "שלום".
בבת אחת אלף ראשים הסתובבו אל סנדי וברוני, אחרי כמה שעות, הריגיטים הבינו שאלו אורחים אז הם קבלו את פניהם בברכה, זאת אומרת הם רדפו אחריהם עם לפידים וחרבות.
ברוני מעד על שורש בולט מהרצפה, הריגיטים התקרבו, הוא קם והמשיך לרוץ, סנדי לפניו, הם המשיכו לרוץ, אחד הריגיטים כבר השיג אותם והתנפל עליהם אם שיניים וציפורניים חדות, בתנועת חרב מהירה עד מאד סנדי שלף סכין וחתך את הריגיט, עכשיו הריגיטים הקיפו אותם, סנדי וברוני נצמדו בטן אל בטן וניסו להילחם, הם הבינו שצריך להיצמד גב אל גב, עשרה ריגיטים הסתערו עליהם, ברוני שלף רובה ענק עם 5 קנים וכובד של מכונית, בקושי רב הוא לחץ על ההדק, גור כלבים קטן נורה מכל קנה ונפל על הרצפה.
"וואו, לא ציפיתי לזה" אמר ברוני בפליאה, הריגיטים נצמדו לגופיהם של ברוני ודודו והם שלא הבחינו שהם נמצאים על שפת מצוק, נפלו לתהום ואתם חמישים ריגיטים.

 

4. למסע יש ריח של חרא

הם נחטו בחול הרך, הריגיטים שנאו חול אז הם ברחו, סנדי וברוני קמו זאת הייתה שעת בוקר מוקדמת.
"איפה אנחנו?" שאל ברוני.
"אם אני לא טועה אנחנו נמצאים בדיונות "ריצ'ארד ג'ונסוניון" ענה סנדי והכריז "מה שאומר  שהתקדמנו בדיוק 20 מטר מהבית שלי!".
"ברדה" זעק ברוני, שזאת קללה בשפתם, "בקושי התקדמנו".
אבל סנדי לא הקשיב הוא כבר היה בראש גבעת הדיונה, ברוני הצטרף אליו, מולם נפרש הנוף, נוף מוזר וקשה לתיאור אך במרחק הם ראו טירה ורודה הנצבת על גבעה קטנה.
"לשם אנו הולכים" קרא סנדי.
"זה רחוק" אמר ברוני, אך סנדי שוב לא הקשיב וכבר היה במרחק של 5 קילומטרים משם, ברוני השיג אותו, מולם נצב יער, "זה יער הריחות" אמר סנדי "אנחנו חייבים לעבור אותו".
הם נכנסו לתוך היער, שרר שם ריח של בננה עם אבוקדו שמח, הריח האהוב על סנדי, הם התקדמו במשך שעה קלה, העצים מקוננים עליהם, לא הייתה דרך מסומנת ומידי פעם פרצו ריחות מן האדמה כמו גייזר, הם הלכו בדרך שרו שיר נחמד, אך הם לא ידעו שיש ביער הזה אדם ששונא ששרים.
ברוני הלך, גייזר בריח קומפוסט פרץ מולו.
"מסריח" זעק ברוני.
סנדי פיזם שיר:
"אני הולך להרוג את המלכה הבוגדנית, נחתוך אותה נכין ממנה מרק שעועית.
נשטלת על העולם, ונהרוג את כול… "
איש המכוסה רק באזור חלציים קפץ על סנדי וקטע את השיר, הם נפלו על הרצפה והתגלגלו על גייזר בריח של חרא.
הם התוקטטו על הרצפה, עוד גייזרים בריח חרא פרצו מן האדמה, האיש הערום הרים אבן במטרה להתיח את זה בפניו של סנדי, במהירות על טבעית ברוני שלף מחגורתו סכין וזרק אותה על האיש, הסכין הסתובבה באויר ועפה מעל האיש הזועם, ברוני שיפשף בכיסו בחיפוש אחר נשק, הוא מצא רובה פלסטיק, האבן הייתה במרחק של כ-חצי מטר מפניו של סנדי, ברוני לחץ על ההדק של רובה ה"אושי-מאמה"(כך קראו לרובה), הרובה ירה ירייה שהתפצלה ל100, מכל יריה יצא עוד רובה שירה טיל, מתוך הרובה פרץ קנה שירה פצצת אטום, וגם צינור יורק אש ולבה התעופף מהרובה והשפריץ על האיש הזועם.
עוצמת הפיצוץ העיפה את ברוני וסנדי למרחק של 15 קילוצעיפים.
הם נפלו למים, וריח החרא התפשט לאורך כל האגם, הם יצאו מהמים ליבשה.
ברוני ירק מים מהפה, "בבקשה" אמר לסנדי.
"ת… תודה שהצלת אותי " אמר סנדי.
מולם נגלתה הטירה, הרבה יותר קרוב עליהם, תוך הליכה של יום אחד הם ייכולים להגיע לטירה, הם שהו בחוף עד שנרדמו, הם ישנו במשך שישה שבועות.

 

5. סנדי וברוני שותים מים

ברוני וסנדי התעוררו שתו מים וחזרו לישון

 

6. המלכה ה"אכזרית"

ברוני פקח עיניים, הוא היה בתוך חדר חשוך, מטלטל, משהו פגע בו, זה היה אייריש קרים, ברוני רצה לגרד בראש אך ידיו היו קשורות.
החדר שהסתבר שהוא מרכבה נעצר, והדלתות נפתחו, שני שומרים חסונים הופיעו בדלת, הם לקחו את ברוני וסנדי, שהספיק להתעורר.
הם הורידו את כיסוי הראש שעל הראש של ברוני וסנדי, מולם עמדה המלכה.
"הרבה זמן לא נפגשנו, אח קטן" אמרה בועז,המלכה.
"אני לא מדבר איתך" ענה ברוני
"למה?"
"עצבנת אותי"
"אני אתן לך עוגת שוקולד טעימה שהכנתי" המלכה אמרה בלשון מפתה.
"סבבה" אמר ברוני בהתלהבות.
המלכה הלכה להביא עוגה וציותה שישחררו את האסירים.
ברוני ידע שהמאכל האהוב על המלכה הוא פאי, ברוני הוציא את הפאי שתכנן לתת ללזלי קרוק ונתן את זה למלכה, המלכה הסתכלה על הפאי והתחילה לאכול אותו, 5…. , 4…….,3…….,2…….,1…….
הפאי התפוצץ וגם המלכה, חתיכות של חסה ובשר עפו לכל עבר, המלכה מתה, המשימה הושלמה.

 

7. המלך החדש

בגלל שהאדם שהכי קרוב למלכה היה ברוני הוא נבחר להיות המלך החדש, והממלכה אהבה אותו, כל האנשים הרעיו לו, והוא חיי בעושר ואושר, עד שנבחר מפקד משמר חדש וזה היה לזלי קרוק.

 

הסוף

 

3. לחופש יש רח של חרא.